DIPTYCH: THE HISTORICAL PRESENT // אוגוסט
מופע סטודיו
By Olivia Court Mesa
DIPTYCH: THE HISTORICAL PRESENT ערב סולו מורכב, המשקף אספקטים מגוונים של נשיות.
היצירה התגבשה משני חלקים הנוצרו כמנוגדים זה לזה, בשיחה זה עם זה
ובקיום עצמאי זה לצד זה. כל חלק הוא פרשנות של אוליביה קורט מסה למגדר ונשיות
באבולוציה של הפמיניזם, בה היא ממקמת את עצמה.
מערכה ראשונה: Whenever I’m alone
הוא מסעה של אישה אל השכבות הגולמיות, המכאניות, הבוערות והדחופות, הנסתרות והשבריריות של עצמה - גופה משמש כבן לוויה בלתי נפרד לדיאלוג.
מערכה שנייה: A traveling bag, a body and me
הוא מעשה קסם של הבניית נשיות. התגלמות של ההיסטורי והמיתולוגי בשילוב עם הציפייה והאפשרויות הפיזיות של נשים.
DIPTYCH בוחן את משקל הבשר הממשי ואת משקל הציפייה החברתית; ערכים שמכתיב המגדר והגוף שהוא האישה.
רעיון, כוריאוגרפיה, ביצוע: אוליביה קורט מסה.
יוצר שותף מערכה ראשונה: יוחאי גינתון.
תלבושות: מערכה ראשונה: אוליביה קורט מסה. מערכה שנייה: רוזי כנען
טקסט מערכה שנייה: קטעים מתוך: Un violador en tu camino” from Las Tesis / "XX"OliviaCourt Mesa with excerpts from “A woman looking at men looking at women” from Siri Hustvedt
מוזיקה:
Deep, deep Breaths by Carlos Niño / Lieder Ohne Worte, Book 2, Op.3 (Excerpts): No.6 in F-Sharp Minor, MWV U 110 “Venetianisches Gondellied” by Felix Mendelssohn, Deniss Kozhukhin / Mezame (Awakening), Carlos Niño, Miguel Atwood-Fergeson / The Reminder of Long Ago, Joanna Brouk / Pajarillo Negro, Paz Court with her Coros Feminiles.
עיצוב תאורה: מערכה ראשונה: יואב בראל. מערכה שנייה: אמיר קסטרו.
ניהול אומנותי מערכה ראשונה: דנה רוטנברג ועודד גראף.
ניהול חזרות: דיולה זווארי.
המערכה הראשונה: Whenever I’m alone נוצרה עבור פסטיבל הרמת מסך 2021.
המערכה השנייה: A traveling bag, a body and me נוצרה ב2022 במסגרת תוכנית אומן אורח במרכז סוזן דלל ולפסטיבל בין שמיים וארץ.
DIPTYCH: THE HISTORICAL PRESENTהופק בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנויות, קרן קרן, מרכז סוזן דלל למחול ואוליביה קורט מסה.
אוליביה קורט מסה (1980) אמנית מחול צ'יליאנית-ישראלית, הפועלת בתחומי המחול והמייצג ב-25 השנים האחרונות. אוליביה זכתה לחיות בשלוש מדינות שונות, צ'ילה, גרמניה וישראל. יצירתה שואבת השראה מניואנסים תרבותיים עמוקים, שינוי נקודת המבט וניסיונה כמהגרת. אוליביה המירה את דתה ובנתה בתים בכל אחד מהמקומות, היא אמא לשלוש בנות ופעילה פמיניסטית. שילוב הגורמים המניעים אותה, אמהות, חיים, ריקוד ואומנות, מאתגרים את יצירתה ומעוררים אותה לחיפוש המפקפק באוטונומיה הגופנית, בגוף הנשי ובגוף החברתי.
העבודות של אוליביה הן וידוי. היא מוקסמת מהאופן שבו הפסיכולוגיה שלנו קשורה לגופניות שלנו, מסע חייה הייחודי ניכר בגוף יצירותיה העשיר.
לכרטיסים:
יום רביעי, 2 באוגוסט, 20:00 לרכישת כרטיסים
