זום לווינים | ארי טפרברג // 28 בדצמבר

לווינים נפרדים - מפגש אחרון. 


במהלך החודשיים האחרונים נפגשנו פה, במרחב הוירטואלי. המפגשים תמיד הרגישו חשובים, וגם תמיד לוו באיזו תחושה חדשה\מוזרה. אי-נוחות לצד נחמה גדולה. הקלה וכאב.לרבות מאיתנו משונה לחוות התכנסות של קהילה שהאלמנט המחבר בה הוא ארץ המוצא.מתי הצטמצמנו לזהות הישראלית והיהודית שלנו לפני מרכיבי זהות אחרים?או שאולי אפשר להסתכל על זה כהתרחבות?
בשאלה על מקומן של בריתות בתקופות כאלה, יש יופי בלגלות מחדש, אפילו to reclaim משהו שנעלם מעיננו לפעמים, איזה כוח שיש לו שורשים עתיקים בקהילתיות יהודית, אבל בטון עכשווי, לא מבוסס אמונה, ביקורתי, וסביב זהות האמנ/ית.

בבואנו להיפרד מסדרת המפגשים הזאת נשאל יחד - אילו קהילות מחזיקות אותנו עכשיו? האם התגבשה פה קהילה חדשה מבוססת זיקה למולדתנו? או שאולי התגברה תחושת חוסר הנוחות בחיבור המיידי לישראליות סביב הטראומה? האם זו התחלה של שותפות חדשה? איך נפרדות? או מוטב - איך ממשיכות?


חמישי, 28 בדצמבר, 19:00 לשיריון מקומות