מחול בבית: חחחח.דוט.קום // 17 במרץ


מאת רונית זיו.

 "מדוע בני אדם חוזרים לא פעם כנכפים דווקא על ההתנסויות ההרסניות, ומשחזרים במהלך חייהם את מערכות היחסים המעוותות ואת הסיטואציות המכשילות, שמעוררות בהם את התחושות הקשות והמזהמות ביותר?" שואל דויד גרוסמן. (דבש אריות, 2005)

 שאלה זו, השאלה אודות כפיית החזרה, היא השאלה שאני מבקשת לשאול ואף לנסות להשיב עליה ביצירה. כפיית החזרה, היא מוטיב מנחה ומקיימת קשר הדוק בין המצב הנפשי של הדמויות על הבמה.


תאריכים וכרטיסים

17 במרץ, ראשון 21:00  לרכישת כרטיסים


משך המופע כשעה ללא הפסקה


קרדיטים

כוריאוגרפיה: רונית זיו רקדנים: לירון קיכלר, אלדר אלגרבלי ניהול מוסיקלי: נדב לוזיה

תיפוף: שלו סתר עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין במה ותלבושות: רונית זיו

עוזר הפקה וצילום וידאו: ידין הרשקוביץ

צילום: אבי גולרן



ביקורת מחול באדיבות כתב העת "מחול עכשיו" מאת העורכת רות אשל:

"פעולת ההליכה ביצירות מחול היה הנושא בה עסקה רונית זיו במסגרת התיזה לתואר שני. גם אם לא במודע, ההליכה או ההתקדמות המהירה בחלל תופשת מקום חשוב ביצירתה חחח. דוט.קום. השראה ליצירה מצאה זיו במשפט "מדוע בני אדם חוזרים לא פעם כנכפים דווקא על ההתנסויות ההרסניות, ומשחזרים במהלך חייהם את המערכות היחסים המעוותות ואת הסיטואציות המכשילות, שמעוררות בהם את התחושות הקשות והמזהות ביותר?" (דויד גרוסמן, דבש אריות, 2005).

הדואט ניראה כמו מרתון של יכולות פיזיות של שני הרקדנים שעוברים את כל המשוכות הפיזיות של הכוריאוגרפיה בדיוק מעורר כבוד. הכל בקצב מהיר, כמו אין זמן לחשוב, אלא לפעול, להתקדם וכל זאת בתוך מסגרת שניתן לתאר כסוג של כללי משחק, של גבולות תחומים של שטח ושל תנועה. התיפוף של נדב לוזיה היושב בפאתי הבמה שומר על קצב ההתקדמות כמו תיפוף המסייע לצבא של פעם לצעוד. לעיתים פיסות מוזיקה מוקלטת נשמעות מרחוק, מזמינות את הרקדנים להקשיב לאופציות נוספות, אולי של החיים, אבל אלה נבלעים בתיפוף. הרקדנים ממשיכים לשעוט בנחישות דבקים בכללי המשחק. הכוריאוגרפיה בנויה במקצועיות עם בחירות תנועתיות טובות של יוצרת ותיקה. הביצוע בוהק עשיר בכח פנימי, כמו טמון בתוך הרקדנים מנוע ללא הפסקה. קיכלר ואלגרבלי הם מצויינים אבל במיוחד בולטת לירון קיכלר עם גוף חזק, גמיש ואקרובטי.

ולמרות הכל הפנטזיה שוטפת את הבמה. רצועות דשא ירוק נפרשות על הרצפה ועליהם ניתן להשתרע ככה סתם, להקשיב למוזיקה, כי סוף סוף כללי המשחק נשברים. יצירה משובחת."